אחד הספרים האהובים עלי ביותר. קצת קשה להסביר למה, אין פה איזה כשרון ספרותי מזהיר, ובכל זאת לספר יש את הקסם המיוחד שלו שעובד עלי חזק.
קיזי מצליח בספר לבצע מעין הכלאה מרתקת בין סלינג'ר להמינגווי. שניהם מתמודדים עם הצביעות, הרוע והזיוף בחברה האנושית בדרכם הייחודית. סלינג'ר אומר לנו לברוח, המינגווי אומר לנו שגבר חייב להילחם עד הסוף, ולא להניח לשום מכשול לעמוד בדרכו.
קיזי נוהג ברגישות גדולה בגיבורים שלו. הוא מבין ומכבד את הפחדים הלא תמיד הגיוניים שלהם, ונותן לדמויות שלו להתפתח בדרכן שלהן, ללא הנחות וקיצורי דרך. בנוסף לכך הוא משתמש בהרבה הומור, גם ברגעים היותר קשים בספר, דבר שמדגיש עוד יותר את גישתו הבריאה והחיובית לחיים.
הספר השפיע עלי מאד כאשר קראתי אותו לראשונה במהלך שירותי הסדיר, ועזר לי לאמץ גישה יותר חיובית לחיים, בתקופה שבה המציאות היתה על גבול הבלתי נסבלת. מאז קראתי אותו עוד פעמים רבות (באנגלית) ונהניתי בכל פעם מחדש. מומלץ מאד (גם למי שכבר ראה את הסרט המצויין של מילוש פורמן:-)
פורסם: 1962; ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 4.19; דרגת קושי: 3