מה לקרוא עכשיו? כמה טיפים לקוראת המתלבטת

 הערה: הפוסט כתוב בלשון נקבה, אבל הוא מופנה לנשים וגברים כאחד.

עבור ספרות מתורגמת, האתר גודרידס מספק אינספור המלצות ורשימות מסוגים שונים. לכל ספר יש מספר רב של מדרגים, בין אלפים לספרים פחות מוכרים למאות אלפים לספרים פופולריים. אפשר גם לפתוח חשבון, לדרג ספרים שאהבת, והאתר ימליץ לך על ספרים שקוראות בעל טעם דומה לשלך אהבו.

לדוגמה, רשימת הספרים האהובים לשנת 2021, או אוסף של רשימות המלצה פופולריות. בנוסף, ניתן למצוא את רשימת הספרים הטובים ביותר במאה העשרים. כל הדירוגים נעשים על ידי קוראים, ולא על ידי מבקרי ספרות, כך שהסיכוי שההמלצות יתאימו לך גבוה יותר.

עבור ספרות מקור, אתר סימניה מספק לא מעט דירוגים וסקירות של קוראים. כמו כן, יש עוד מספר לא מבוטל של כתבות ובלוגים עם המלצות קריאה, שאפשר להיעזר בהם.

מהכללי לפרטי, אנסה לסווג לסוגים שונים של קוראות, מתנצל מראש על ההכללות… ללא התנשאות וללא שיפוטיות.

קוראת הכל - כנראה שממש לא זקוקה לטיפים. אפשר להיעזר ברשימות שונות של רבי מכר.

קוראת נותנת אמון - במקרה הזה, המלצות מחברות, מהספרנית, ממוכרת הספרים וכן הלאה.

קוראת קצת פחות נותנת אמון - או, מה אם אני לא אוהב את הספר? השאלה הופכת כואבת במיוחד עבור קוראות שמתקשות להפסיק ספר באמצע. אפשר לקרוא ספר נוסף של סופר שקראת ואהבת, לרוב זה עובד. אפשר לפתוח חשבון בגודרידס או סימניה, לדרג כמה ספרים שאהבת, והאתר ימליץ על ספרים דומים. הכי טוב לדעתי זה למצוא קוראות בעל טעם דומה לשלך, ולקרוא את הספרים שהן אהבו.

קוראת ספרים שהומלצו על ידי מבקרים - ממליץ בחום על רשימת זוכי פרס פוליצר, שכוללת גם את המועמדים הסופיים. מבחינתי זו רשימה מנצחת. יש גם פרסים יוקרתיים נוספים, כמו המאן-בוקר הבריטי או פרס גונקור הצרפתי וכן הלאה. בנוסף, בעיתון הגרדיאן יש כמה רשימות המלצה מעניינות.

קריאה נעימה לכולן!

ברית של כסילים - ג׳ון קנדי טול

איגנציוס ג׳ ריילי הוא כנראה אחת הדמויות הספרותיות היותר בלתי נסבלות שנתקלתי בהן. מיזנטרופ אנוכי וקולני, שקוע לחלוטין בעצמו, ובמצב השסתום שלו, זורע הרס וחורבן בכל מקום אליו הוא מגיע. אך עם זאת, אי אפשר שלא לחוש אליו אמפתיה מסויימת, אל חוסר היכולת שלו לחיות ממש במציאות, שגוררת אותו מאסון אחד למשנהו.

כמו דון קישוט, שחולם על ימי האבירים, כך איגנציוס משתוקק לחזור אל ימי הביניים, וממלא דפים על גבי דפים בהגיגיו הפילוסופיים, שקורעים לגזרים את כל העוולות והתועבות המרכיבים בעיניו את העולם המודרני. ״נפול נפלה האנושות מאיגרא רמה לבירא עמיקתה. כל שהיה לפנים קודש לרוח, היה עתה מוקדש לרווח. סוחרים ונוכלים השתלטו על אירופה; ׳השכלה׳ היה השם שקראו לבשורת המרמה שלהם״.

חייו הנזיריים של איגנציוס, בהם הוא מקפיד להימנע ככל האפשר ממגע עם העולם, נקטעים עקב מקרה שמחייב אותו, לראשונה בחייו, לצאת מהבית ולמצוא עבודה. מה שמפתיע, זה שאיכשהו הוא מצליח למצוא מעסיקים כל כך נואשים, עד שהם מוכנים להעסיק אפילו אותו. הדרכים יוצאות הדופן בהן איגנציוס בוחר כדי ״לבצע״ את עבודתו, והיכולת המוכחת שלו להזיק, הביאו אותי פשוט להתפקע מצחוק, ועבורי לפחות זה חוויה די נדירה בקריאה.

מלבד איגנציוס, אנו נחשפים לשלל דמויות צבעוניות, כל דמות הזויה בדרכה שלה. כמו מרבית האנושות, כך כולם מלבד איגנציוס שקועים בענייניהם הקטנוניים והיומיומיים, ברדיפה אחרי עוד כסף ועוד הכרה. עניינים ברומו של עולם זרים להם לחלוטין, ולכן הם רואים באיגנציוס חולה נפש במקרה הטוב, או מקור ללעג במקרה הרע. הסופר בוחר לצטט בתחילת הספר את ג׳ונתן סוויפט, ״כל אימת שגאון אמיתי נגלה לעולם, ידוע תדע אותו, לפי שהכסילים כולם חוברים נגדו בברית אחת.״

נהניתי מאד לקרוא, מדובר ביצירת מופת, וללא ספק אחד הספרים שיותר אהבתי בשנים האחרונות. דמותו של איגנציוס היא כל כך חד פעמית, והצפייה בעולם שלנו דרך עיניו הביקורתיות זו בהחלט חוויה ייחודית. הספר אף זכה בפרס פוליצר בשנת 1981. 

לסיום, אחד הקטעים האהובים עלי, קטע מתוך מכתבו של איגנציוס בתגובה לתלונה של לקוח ״אנחנו הננו מפעל עסוק ודינמי, וכל מטרד וכל פניה חצופה ומיותרת, עלולים רק לחבל בשליחותנו. אם תציק לנו שוב, אדוני, עלול אתה לחוש בצריבת השוט על כתפיך העלובות.״

נכתב: שנות השישים; פורסם: 1980; ציון שלי: 4.5; ציון גודרידס: 3.88; דרגת קושי: 3.5;