חפש בבלוג זה

יום שני, 31 בדצמבר 2007

מפיסטו - קלאוס מאן

סיפור עלייתו לגדולה של שחקן תאטרון בתקופת עליית הנאצים לשלטון. למרות שהשחקן נגעל מהנאצים, הוא אינו בוחל באמצעים כדי לרצות את השליטים החדשים, ולנצל את היחסים אתם כדי להשיג עוד כוח. בסופו של דבר, הוא מרגיש כמי שמכר את נשמתו לשטן.

קצת קשה להאמין, אבל הספר נכתב בשנת 1936, כלומר בזמן אמת. האופורטוניזם המזעזע של הגיבור מאפיין בצורה מדוייקת את ההתקרנפות של מרבית הציבור הגרמני במהלך השלטון הנאצי. מומלץ מאד.

פורסם: 1936; ציון שלי: 3.75; ציון גודרידס: 4.02; דרגת קושי: 3.5

יום שלישי, 25 בדצמבר 2007

עשו - מאיר שלו

הספר האהוב עלי ביותר מבין ספריו של מאיר שלו, ואחד הספרים הישראלים היפים ביותר שקראתי. קראתי אותו כבר מספר פעמים, ובכל פעם אני נהנה ממנו מחדש. למרות שכבר עברו יותר מעשר שנים, אני עדיין זוכר את החוויה הנפלאה שחויתי בפעם הראשונה שקראתי אותו.

ההומור המיוחד של שלו מונע מהעלילה הטרגית להפוך למלודרמה משתפכת. דוקא הצורה המאופקת שבה נושאים הגיבורים את הצלקות שלהם, יוצרת תחושת הזדהות.

הספר מתאר גם בצורה מאד יפה את ייחודה של ישראל כמדינת מהגרים.

תוספת - ינואר 2022

פורסם: 1991; ציון שלי 2022: 3.5; ציון שהייתי נותן ב1993: 4.5

קריאה נוספת

יום שלישי, 18 בדצמבר 2007

לטענת פררה - אנטוניו טאבוקי

ספר מקסים, יפה ומרגש, אשר במרכזו דמותו שובת הלב של דוקטור פררה, עיתונאי כבן שישים, והשינוי הדרמטי שהוא עובר בעקבות מפגש עם שני צעירים.

השנה היא 1938. פררה המאופק, איש התרבות, שקוע בתוך זכרונותיו, ומתעלם מהמציאות הקשה שבה שקועה פורטוגל ואירופה כולה. בעזרתם של הצעירים, הוא מגלה בתוכו מעין רוח נעורים חדשה, וחוזר לחיות את החיים האמיתיים.

אהבתי מאד את הדרך העדינה והאוהדת שבה מטפל הסופר בתהליך ההזדקנות, וכל המשברים הכרוכים בו.

פורסם: 1994; ציון שלי: 3.75; ציון גודרידס: 4.17; דרגת קושי: 4

יום שני, 17 בדצמבר 2007

מה מעיק על פורטנוי - פיליפ רות

ספר שמסופר כמונולוג אחד ארוך. הכל סובב סביב סקס, תסכולים מיניים, דחפים בלתי נשלטים, מערכות יחסים דפוקות וכמובן אמא שתלטנית. כן, גם לי זה מזכיר את וודי אלן, רק שרות קדם לאלן בכעשר שנים.

ספר מצחיק מאד, הרבה הומור עצמי (מאד יהודי). יש אפילו קטע מעולה שקורה בארץ.

מאד אהבתי את הספר, והוא בהחלט עזר לי להתייחס יותר בהומור לחיים בכלל ולסקס בפרט.

פורסם: 1969; ציון שלי: 4; ציון גודרידס: 3.70; דרגת קושי: 4.25

לב האפלה - ג'וזף קונרד

ספר סוחף ומרתק שלא יכולתי להניח מהיד. מסע אל אפלת הג'ונגל ואל האפלה ששוכנת בתוך הנפש האנושית. ומעל לכל מרחפת דמותו של קורץ המיסתורי, שמגיע למקומות שאדם מערבי לא "אמור" להגיע אליהם.

אהבתי את הדרך שבה מתוארת התנגשות הציויליזציות. האדם המערבי אינו מעוניין ואינו מסוגל להבין את ה"פראים". בכל מקום שהוא מגיע הוא הורס ומחריב תרבויות קדמוניות ומיוחדות.

ספר מעולה ומומלץ מאד. מעבר לכתיבה האיכותית של קונרד, ניתן להכיר מקרוב את הנזק העצום של הקולוניאליזם.

פורסם: 1899; ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 3.44; דרגת קושי: 4.75

יום שבת, 8 בדצמבר 2007

הגביהו את קורת הגג, נגרים - ג'רום דיוויד סלינג'ר

הספר מכיל שני רומנים קצרים. הביקורת שלי מתייחסת רק לרומן הראשון שנקרא "הגביהו את קורת הגג, נגרים".

אחד הספרים האהובים עלי ביותר. בעיני זהו ספרו הטוב ביותר של סלינג'ר. כל מה שאני אוהב בכתיבה שלו, מגיע כאן לשיא יופיו. אנו זוכים להצצה אל תוך משפחת גלאס המיוחדת במינה, ובמיוחד לאח הבכור סימור, שאינו מהסס ללכת עם האמת שלו עד הסוף, גם אם זה מעורר נגדו עוינות גדולה.

ספר קצר, מריר ומשעשע, שלא ניתן להניח מהיד. בכל פעם שאני מגיע למשפט "הגביהו את קורת הגג, נגרים" אני מתרגש מחדש. להגיד שהספר מומלץ מאד זו בהחלט תהיה לשון המעטה במקרה הזה.

פורסם: 1955; ציון שלי: 4.5; ציון גודרידס: 4.11; דרגת קושי: 4.25