חפש בבלוג זה

יום שלישי, 22 בינואר 2008

הבשורה על פי ישו - ז'וזה סאראמאגו

אלוהים והשטן, הטוב והרע, כולם משתלבים ומתערבבים בסיפור עלייתו ועלייתו של ישו הנוצרי. חייו של ישו, שמתוארים בצורה ריאליסטית, הם המסגרת שבה משתמש סאראמאגו לדיון פילוסופי ותיאולוגי על דת, אמונה והנפש האנושית.

סאראמאגו אינו מפספס הזדמנות כדי לתקוע את חרבו המושחזת באלוהים ובמה שהוא מייצג. הוא מערער שוב ושוב את האמונה שאלוהים מייצג את ה"טוב" והשטן את ה"רע". בתווך ניצב ישו שמוצא עצמו חסר אונים מול כוחות שחזקים ממנו.

ספר מרתק ומומלץ ביותר. אחד הספרים המרשימים ביותר שקראתי.

לקחתי אותו למילואים כי חשבתי שזה ספר כבד שיקח לי איזה שבוע לקרוא. בסוף קראתי אותו בערך ביומיים ונתקעתי בלי ספרים.

יש תחושה שהרבה קוראים (כמוני למשל) גילו את סאראמאגו בעקבות "על העיוורון", שבעיני הוא ספר מצוין. אבל אם להודות על האמת, אי אפשר בכלל להשוות. בעוד שב"על העיוורון" יש משהו מלאכותי ומנוכר, מין תרגיל ספרותי מתוחכם, "הבשורה על פי ישו" כתוב ברוח מיוחדת, כך שבמהלך הקריאה אתה חש כלהזמן שאתה אוחז בידיך משהו נדיר ומיוחד, שנפלה לידיך זכות גדולה לקרוא בו.

פורסם: 1991; ציון שלי: 4.5; ציון גודרידס: 4.30; דרגת קושי: 4.5

יום שני, 21 בינואר 2008

מישהו לרוץ אתו - דויד גרוסמן

כשסיימתי לקרוא את "מישהו לרוץ אתו", היה לי כל כך עצוב להיפרד מאסף ותמר, שבלי להסס הפכתי את הספר והתחלתי לקרוא אותו פעם שניה. דויד גרוסמן מצליח לשלב עלילת מתח מרתקת עם שלל דמויות צבעוניות ומוחשיות בצורה מופלאה.

יכולתם של אסף ותמר לזהות את הזיוף ולמצוא את האנשים האמיתיים, החברים האמיתיים, פשוט מעוררת קנאה.

 המסע המדהים והנורא של תמר אל הגיהנום ובחזרה מתואר על ידי גרוסמן על כל זוועותיו, כך שהרגשתי שאני עובר את המסע הזה אתה.

ספר אנושי, אופטימי ומלא באהבה לבני האדם על כל מגרעותיהם.

פורסם: 2000; ציון שלי: 4.25; דרגת קושי: ילדים ונוער