מצד אחד זהו ספר מרתק שכתוב בצורה נפלאה, אבל מצד שני זהו מניפסט פוליטי ראקציונרי ושוביניסטי בצורה בלתי נסבלת.
הספר שזור בכל מיני תובנות פסיכולוגיות רדודות ומקוממות, כמו למשל שאבא לא באמת מסוגל לאהוב את הילדים שלו או שרק נשים מסוגלות להפגין רוך.
וולבק מאשים את המתירנות המינית בשקיעתה של התרבות המערבית. נו טוב, הרב עובדיה לא היה מנסח את זה טוב יותר. הוא מתעלם מכל הדברים החיוביים שהביאה המהפכה המינית, כמו שחרור הנשים מהכבלים החברתיים, היציאה מהארון ועוד.
בנוסף לכך יש בספר כמה קטעים אלימים בצורה מזויעה, ללא כל הצדקה ספרותית, ונראה שהם נועדו אך ורק כדי למתג את הסופר מבחינה מסחרית.
אפשר לקרוא, ולו רק בכדי להיחשף לעמדות המקוריות והמרגיזות של וולבק. אפשר גם לוותר.
פורסם: 1998; ציון שלי: 3.25; ציון גודרידס: 3.81; דרגת קושי: 4
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה