חפש בבלוג זה

יום חמישי, 24 בספטמבר 2009

ברכת האדמה - קנוט המסון

שיר הלל לחיים הפשוטים של עובדי האדמה, לאנשים שמסתפקים במועט ואינם הולכים שולל אחרי הפיתויים הרבים של החיים המודרניים. גיבור הספר מוצא לעצמו מקום לגור באמצע השממה, ובעבודה קשה יוצר יש מאין.

זהו ספר אידאולוגי מאד, עם מסרים שמועברים בצורה מפורשת במהלך הסיפור, דבר שפוגם במידה מסוימת בעלילה השוטפת.

יש המון תמימות ב"ברכת האדמה", מה שהזכיר לי מאד את הסיפורים על ראשית ההתיישבות החלוצית בישראל, בתחילת המאה העשרים. אצל החלוצים הציוניים העבודה הקשה הוותה ערך מרכזי, בבואם להקים פה גזע חדש של יהודים. למרות שהמסון הוא נורבגי, הרבה מהתפיסות האידאולוגיות שהוא מטיף להן, כמו עבודת כפיים, חיים צנועים, קרבה לטבע, הן גם התפיסות שעליהן גדלתי בקיבוץ.

בסופו של דבר, אנחנו רואים לאן הגיעו הקיבוצים היום. לא נשארה הרבה תמימות. הספר "רומן רוסי" מתאר בצורה מציאותית בהרבה את חיי המתיישבים הראשונים. אך אם מקלפים קצת את האידאולוגיה, נשארים עם סיפור יפהפה על חייהם של גבר ואשה אמיצים וטובים, שעוברים דרך חתחתים, ושומרים על האהבה ועל הערכים שלהם כנגד כל הסיכויים.

פורסם: 1917; ציון שלי: 4; ציון גודרידס: 4.14; דרגת קושי: 3.75;

יום שישי, 11 בספטמבר 2009

החיים הוראות שימוש - ז'ורז' פרק

אוסף של סיפורים קצרים ויפהפים, משובצים בתוך סיפורו של בית פריזאי טיפוסי על דייריו המגוונים.

זהו לא רק עוד ספר שאהבתי. יש ספרים שאתה אוהב, ויש כאלה שאתה מרגיש שכל ספר אחר שתקרא אחריהם, יהיה בהכרח ירידה. במהלך הקריאה, נזכרתי בפרסומת של קרן מור שאומרת "למה מגיע לי כל הטוב הזה?", כשחוויתי עוד אחד מרגעי העונג הלא נדירים שז'ורז' פרק מעניק מהם ביד רחבה.

ז'ורז' פרק לא מהסס לאתגר את הקוראים שלו במונחים היסטוריים ותרבותיים שלרוב לא היו מוכרים לי. בסוף הספר מופיע חלק ארוך מאד של הערות, שעזר לי מאד בקריאה.

מה שמפתיע שוב ושוב במהלך הקריאה, זה הגיוון הרב בסיפורים הקצרים. סיפורי מתח, סיפורי עוקץ, מסעות, קרקסים, אנתרופולוגיה ועוד. העושר העצום שמעניק לנו פרק בספר הזה הוא מתנה נפלאה ובלתי נשכחת.

בתחילת הקריאה, מתעורר החשש שהנוסחתיות שבה בחר פרק, תיאור כל אחד מחדרי הבניין, תפגע בסופו של דבר בהנאת הקריאה. אך בהיפוך על הפתגם הידוע, ז'ורז' פרק מצליח לצאת בחינניות מעוררת השראה, מכל בור שהוא כרה לעצמו ונכנס אליו בהנאה מרובה. היו כמה קטעים, בהם הוא בוחר למשל לפרט את תוכנו של קטלוג רהיטים, שעליהם (הו, מה נורא הוא החטא) פשוט דילגתי.

יותר מהכל הזכיר לי "החיים הוראות שימוש" את סיפוריו של בורחס. פרק לא מסתפק בסיפורים עם התחלה וסוף, אלא פורש בפנינו מספר רב של נקודות התחלה

וסיום ונותן לסיפור להתפתל ביניהם, כך שסיפורים שונים מתלכדים ביניהם או מאירים באור אחר סיפורים קודמים. בסיום הספר, הרגשתי צורך לכתוב מכתב תודה לז'ורז' פרק. אם נתעלם מכמה עובדות, כמו העובדה שהוא נפטר כבר מזמן, וסביר להניח שלא ידע עברית, אשלח לו מכאן את תודתי הנרגשת, על ספר בלתי נשכח. 

פורסם: 1978; ציון שלי: 4.75; ציון גודרידס: 4.20; דרגת קושי: 4.5; 

עוד על הספר: גורד שחקים ב99 פרקים - לנה שילוני