אוסף של סיפורים קצרים ויפהפים, משובצים בתוך סיפורו של בית פריזאי טיפוסי על דייריו המגוונים.
זהו לא רק עוד ספר שאהבתי. יש ספרים שאתה אוהב, ויש כאלה שאתה מרגיש שכל ספר אחר שתקרא אחריהם, יהיה בהכרח ירידה. במהלך הקריאה, נזכרתי בפרסומת של קרן מור שאומרת "למה מגיע לי כל הטוב הזה?", כשחוויתי עוד אחד מרגעי העונג הלא נדירים שז'ורז' פרק מעניק מהם ביד רחבה.
ז'ורז' פרק לא מהסס לאתגר את הקוראים שלו במונחים היסטוריים ותרבותיים שלרוב לא היו מוכרים לי. בסוף הספר מופיע חלק ארוך מאד של הערות, שעזר לי מאד בקריאה.
מה שמפתיע שוב ושוב במהלך הקריאה, זה הגיוון הרב בסיפורים הקצרים. סיפורי מתח, סיפורי עוקץ, מסעות, קרקסים, אנתרופולוגיה ועוד. העושר העצום שמעניק לנו פרק בספר הזה הוא מתנה נפלאה ובלתי נשכחת.
בתחילת הקריאה, מתעורר החשש שהנוסחתיות שבה בחר פרק, תיאור כל אחד מחדרי הבניין, תפגע בסופו של דבר בהנאת הקריאה. אך בהיפוך על הפתגם הידוע, ז'ורז' פרק מצליח לצאת בחינניות מעוררת השראה, מכל בור שהוא כרה לעצמו ונכנס אליו בהנאה מרובה. היו כמה קטעים, בהם הוא בוחר למשל לפרט את תוכנו של קטלוג רהיטים, שעליהם (הו, מה נורא הוא החטא) פשוט דילגתי.
יותר מהכל הזכיר לי "החיים הוראות שימוש" את סיפוריו של בורחס. פרק לא מסתפק בסיפורים עם התחלה וסוף, אלא פורש בפנינו מספר רב של נקודות התחלה
וסיום ונותן לסיפור להתפתל ביניהם, כך שסיפורים שונים מתלכדים ביניהם או מאירים באור אחר סיפורים קודמים. בסיום הספר, הרגשתי צורך לכתוב מכתב תודה לז'ורז' פרק. אם נתעלם מכמה עובדות, כמו העובדה שהוא נפטר כבר מזמן, וסביר להניח שלא ידע עברית, אשלח לו מכאן את תודתי הנרגשת, על ספר בלתי נשכח.
פורסם: 1978; ציון שלי: 4.75; ציון גודרידס: 4.20; דרגת קושי: 4.5;
עוד על הספר: גורד שחקים ב99 פרקים - לנה שילוני
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה