אדם הראשון - אלבר קאמי

ספר יפה ומיוחד, אבל לאורך כל הקריאה יש תחושה שאתה קורא טיוטה של ספר ולא את הספר עצמו. לקאמי נדרשה עוד לא מעט עבודה כדי להשלים את היצירה. במהלך הקריאה שאלתי את עצמי לא פעם האם עצם פרסומה של יצירה כל כך לא שלמה אינו מהווה פגיעה בזכרו? הרי ספריו האחרים כתובים בצורה כל כך מושלמת. מצד שני, אי פרסומו של ספר כל כך יפה זה פשוט עוול.

הספר הוא אוטוביוגרפיה של קאמי, ומלווה אותו מילדותו כילד במשפחה ענייה באלג'יר ועד לבגרותו. קאמי מצליח לתאר את העוני והדלות שבהם גדל, ללא מרירות אבל גם בלי להיסחף לאיזו גלוריפיקציה של העוני. דרך הספר הוא מעביר בצורה מרשימה את הקשיים הנוראיים הכרוכים בחיי עוני, ואת המאבק האמיץ של סבתו הקשוחה והשתלטנית לקיים את המשפחה בתנאים הקשים.

קאמי משלב בספר דמויות רבות ומרתקות, שמהוות פסיפס מעניין של חברת המהגרים באלג'יר.

טיוטה אחרונה: 1960;  ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 3.97; דרגת קושי: 3.5;