תולדות המצור על ליסבון - ז'וז'ה סאראמאגו

עייפות. תשישות. תחושה קלה של סחרחורת. בהחלט לא מומלץ למי שסובל מפחד גבהים.

והנקודה מה אתה? אותו סימן פיסוק כה מובן מאליו, שלעתים אף ניתן לבלבל בינו לבין פירור מזון אקראי שהותיר בטעות קורא לא זהיר. אך כשהמשפט הולך ומתארך, וסופו אינו נראה באופק, אני נתקף געגועים אל אותה נקודה יקרה ואל נוקדנותה הפסקנית.

ובכן מהו בעצם רומן טוב? האם זהו גבב של רעיונות פילוסופיים יפים, תפורים בתפירה גסה לעלילה שבחלקה מעניינת ובחלקה הרבה פחות? כי עם כל הרצון הטוב, כמה עניין אפשר לגלות באותו רווק בודד, בשלהי גיל העמידה, שחייב לקבל החלטות קשות כמו האם לצבוע את שערו והיכן לאכול את ארוחת הבוקר.

מי שכמוני מאמין שסאראמאגו הוא אחד הסופרים הגדולים של תקופתנו, ודאי ימצא לא מעט רגעים יפים ומהנים במהלך המצור. אבל אי אפשר להתעלם מכך שסאראמאגו מפספס כל מטרה שהוא מסמן ברומן הזה, שלא עומד בסטנדרטים הגבוהים אליהם הרגיל את קוראיו ברומנים אחרים.

פורסם: 1989; ציון שלי: 3.25; ציון גודרידס: 3.82; דרגת קושי: 4.5;