יחסים מסוכנים - שודרלו דה לאקלו

סאטירה מרושעת ומקסימה כאחד, על חיי החברה הגבוהה בפאריז. לאקלו לועג לצביעות ולהתחסדות של החברה, ולפער הבלתי נתפס בין תדמיתם המכובדת של הגיבורים, לבין התנהגותם הפרועה והמשוחררת כשהם מחוץ לטווח הראיה של החברה.

הספר אמנם ישן מאד, אבל הוא שומר על הקסם שלו ועל ה"סקסיות" שלו. ספר כיפי ומהנה, שקשה להניח מהיד. מומלץ בחום, גם למי שראה את הסרט.

לאקלו היה קצין בצבא צרפת ויש לו סיפור חיים מענין. קישור לדף שלו בויקיפדיה.

פורסם: 1782; ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 4.07; דרגת קושי: 3.75

כל אתמולינו - נטליה גינצבורג

יחודה הגדול של נטליה גינצבורג בעיני, הוא כשרונה הנדיר לתאר בצורה רגישה ומדוייקת את מכלול הרגשות של הדמויות שלה. בעוד שאצל סופרים אחרים, יש דמויות שהן בלתי נסבלות בעליל, אצל גינצבורג, גם הדמויות המאוסות ביותר מעוררות מידה מסויימת של סימפטיה.

הספר "כל אתמולינו" הוא אחד הספרים היפים ביותר שקראתי. המעבר מילדות לבגרות, על כל המשברים הנפשיים הכרוכים בו, מתואר פה בצורה ריאליסטית, ללא התיפיפות מיותרת.

ולסיום אזהרה: בשום פנים ואופן לא לקרוא את הצד האחורי של הספר, הוא מלא בספוילרים. זה נכון דרך אגב כמעט לכל הספרים של "הספריה החדשה". מצד שני, אם ספר יוצא בהוצאת ״הספריה החדשה״ אז לרוב כדאי לקרוא אותו 🙃

פורסם: 1952; ציון שלי: 4.5; ציון גודרידס: 3.94; דרגת קושי: 4.5

על קברים וגיבורים - ארנסטו סבטו

ספר מעולה ובלתי נשכח. אפל, מסתורי, מדכא, הרבה סערת רגשות רומנטית ומשהו נורא שמבעבע מתחת ומאיים לפרוץ בכל רגע.

כתוב בצורה פשוט מושלמת. החלק שנקרא "הדין וחשבון על העיורים" הוא כל כך פסיכי, שקשה להבין איך אדם שפוי יכול לתאר רמות כאלה של פרנויה. מעולם לא נתקלתי בקטע ספרותי שהשאיר עלי רושם כל כך חזק.

מומלץ למי שמוכן לצלול לצדדים האפלים של הנפש האנושית.

פורסם: 1961; ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 4.27; דרגת קושי: 4.75

תשעה סיפורים - ג'יי. די. סלינג'ר

הסיפור "יום נפלא לדגי הבננה" הוא ללא ספק הספור הקצר האהוב עלי ביותר. לא כל הסיפורים באותה רמה, אבל כולם נעים בין טוב לנפלא, עם נטייה ברורה לנפלא.

את הספרים (המעטים) של סלינג'ר קראתי לראשונה לפני כעשרים שנה. בעוד שהיום אני ממש לא מתחבר ל"תפסן", "תשעה סיפורים" עדיין שמר על הקסם שלו בעיני. קראתי את הסיפורים כבר עשרות פעמים, והם תמיד מרגשים אותי מחדש.

הספר נקרא גם "לאסמה באהבה ובסאוב" (תרגום יותר ישן)

פורסם: 1953; ציון שלי: 4.75; ציון גודרידס: 4.17; דרגת קושי: 4.25

והיום איננו כלה - צ'ינגיס אייטמטוב

הגעתי לספר בעקבות הביקורות המעולות שקראתי עליו, ולמרות זאת לא הייתי מוכן לחוויה המדהימה שעברתי כאשר קראתי בו.

הרגשתי שאני צולל לעולם אחר, שונה ומרתק, והתאבלתי על כל רגע שבו נאלצתי להפסיק את הקריאה. ההתחלה קצת איטית וכבדה, אבל בהמשך כבר לא ניתן להפסיק לקרוא.

מזמן לא נהניתי כל כך מקריאה בספר. קצת הזכיר לי את חוויית הקריאה ב"מאה שנים של בדידות".

פורסם: 1980; ציון שלי: 4; ציון גודרידס: 4.34; דרגת קושי: 4