ספר מעולה ובלתי נשכח. אפל, מסתורי, מדכא, הרבה סערת רגשות רומנטית ומשהו נורא שמבעבע מתחת ומאיים לפרוץ בכל רגע.
כתוב בצורה פשוט מושלמת.
החלק שנקרא "הדין וחשבון על העיורים" הוא כל כך פסיכי, שקשה להבין איך אדם שפוי יכול לתאר רמות כאלה של פרנויה. מעולם לא נתקלתי בקטע ספרותי שהשאיר עלי רושם כל כך חזק.
מומלץ למי שמוכן לצלול לצדדים האפלים של הנפש האנושית.
פורסם: 1961; ציון שלי: 4.25; ציון גודרידס: 4.27; דרגת קושי: 4.75
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה