עוזר לכל עת - רוברט ואלזר

רוברט ואלזר הוא ללא ספק אחד הסופרים היותר מיוחדים ומעניינים שקראתי. צורת הכתיבה שלו מציירת אדם שחי בקונפליקט פנימי תמידי, שסותר את עצמו כמעט בכל משפט בספר.

ואלזר הוא אמן שחי בחברה שבזה לאמנים, אך בו בעת הוא חלק מאותו חברה ולכן הוא בז לעצמו על נפשו הרגישה ועל נטיותיו האמנותיות. הוא מתקשה ליישב את הסתירות הפנימיות שלו, מה שגורם לסובבים אותו להיות מופתעים בכל פעם מחדש מתגובותיו שנעות בין חוצפה בלתי נסבלת לבין כניעות מתרפסת.

ב"עוזר לכל עת" ואלזר מתאר את קורותיו כעוזר (משרת) בביתו של מהנדס שממציא כל מיני המצאות מיותרות, ומנותק לחלוטין מהמציאות. העוזר מבין מצוין את המציאות, אבל לא רואה את זה כתפקידו לפקוח את עיניו של מיטיבו שמפנק אותו בתנאי מחיה טובים. העוזר מתאמץ להיסחף בהתלהבותו של המהנדס מהמצאותיו המגוחכות, מה שהופך את המהנדס הנכבד למגוחך במיוחד.

מערכת יחסים מעניינת מתפתחת גם בין העוזר לבין אשת המהנדס, שלה הוא בז על גינוני הגבירה שלה ועל צביעותה ובו בעת מעריץ אותה על היותה גבירה יפה ואצילית.

קשה להאמין שואלזר חי וכתב בתחילת המאה העשרים. הכתיבה שלו הקדימה את זמנה עד כדי כך שרק בשנות השבעים, הרבה אחרי שיצא ספרו האחרון, הוא זכה סופסוף לתהילה שהיה זכאי לה.

מעטים הספרים שעוררו בי כל כך הרבה מחשבות ותהיות על מה שאנחנו תופשים כמציאות, על הקונפליקט התמידי בין רצונותיו ושאיפותיו של האדם לבין הנורמות המקובלות בחברה שבה הוא חי, אשר כובלות אותו למוסכמות ומגבילות אותו.

״הדמויות של ואלזר הן בעלות מעין נאיביות ילדותית, שמאפיינת דמויות מאגדות ילדים… ואלזר מתחיל היכן שהאגדות מסתיימות. ׳ואם הם עדיין לא מתו, הם חיים עד עצם היום הזה׳. ואלזר מראה לנו איך הם חיים״ (ולטר בנימין, תרגום שלי, לא מתחייב על הדיוק)

פורסם: 1908; ציון שלי: 4.5; ציון גודרידס: 4.02; דרגת קושי: 3.75;