חפש בבלוג זה

יום שישי, 20 בנובמבר 2009

אושר סמוי - קלאריס ליספקטור

כבר מהעמוד הראשון, אולי אפילו מהמשפט הראשון, התפשטה בתוכי מין תחושה של אושר גדול, כמו מישהו שמגיע בדיוק למקום שאליו הוא חלם להגיע.

משהו בסיסי בכתיבה של ליספקטור יוצר איזו תחושה של קסם, תחושה של יציאה למסע תגליות בנפש האנושית, עם מדריכת טיולים שמכירה לך את כל אותם מקומות שלעולם לא היית מגיע אליהם לבד.

אחד מהמאפיינים הבולטים של סופרים, הוא היכולת לאבחן ולהגדיר מגוון עשיר של רגשות. אצל ליספקטור תכונה זו בולטת במיוחד, כאשר היא בוחרת להתעמק בכל אותם רגעים קטנים, לכאורה חסרי חשיבות, שבהם באים לידי ביטוי מגוון מייצג של התכונות המאפיינות את גיבוריה. ליספקטור לא מהססת להיכנס לפינות ספרותיות מורכבות במיוחד, ולאפיין בלשונה הייחודית רגשות ואירועים שלא העליתי בדעתי שאפשר לתאר אותם.

לא כל הסיפורים שווים ברמתם. היו סיפורים שסבלו לטעמי מפטפטנות יתר. אבל את רוב הסיפורים אהבתי מאד.

עוד על קלאריס ליספקטור: אני שאלה - רות אלמוג (הארץ)

פורסם: 1971; ציון שלי: 4; ציון גודרידס: 4.22; דרגת קושי: 4;

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה